בכתבות הקודמות דיברנו על המרכיבים השונים של השפה הגישורית: אסרטיביות, אמפתיה, שליטה ברגשות ושיתוף פעולה. איך מערבבים את כל המרכיבים האלה ביחד ומייצרים מהם את השפה הגישורית שעוזרת לנו להגיע להסכמות?
מילות המפתח הן מודעות, התמקדות ואיזון:
פיתוח מודעות לכל אחד מארבעת המרכיבים: אסרטיביות, אמפתיה, שליטה ברגשות ושיתוף פעולה. כשאתם מתכוננים לקראת דיון קשה, או שנמצאים כבר בתוך ויכוח או מחלוקת, נסו להיזכר בארבעת המרכיבים ולחשוב עליהם.
התמקדות בכל אחד מהמרכיבים הללו. נסו לבדוק עם עצמכם בויכוח הבא שתקלעו אליו, האם אתם מסוגלים לעצור לרגע את שטף הויכוח ולהתמקד בארבעת המרכיבים, או לפחות בחלקם ורק לאחר מכן לחזור לדיון.
בדקו עם עצמכם מידי פעם האם אתם שומרים על איזון בין הצורך לדאוג באסרטיביות לאינטרסים האישיים שלכם, לבין היכולת האמפתית לראות את צרכיו ורגשותיו של הצד השני.
איזון נוסף שחשוב לשמור עליו הוא בין ההקשבה לרגשות שלנו לבין השליטה בהם – מצד אחד, להיות קשובים לרגשות וללמוד מהם על הסכנות שאורבות לנו ומצד שני, ללמוד לשלוט בהם. האיזון הרגשי מאפשר לנו לשקול את צעדינו בתבונה.
מודעות לכך ששיתוף פעולה טוב לכל המעורבים.
לא קל להיות מודעים וממוקדים ולא פשוט לשמור תמיד על האיזונים. זה קשה במיוחד בתהליך גירושים המלווה בכעסים, פחדים וסערת רגשות. למרות הקושי כדאי לזכור:
- זה אפשרי – רובנו יכולים ללמוד ולתרגל את השפה הגישורית על מרכיביה השונים ולהפוך אותה לחלק מדרכי החשיבה שלנו.
- וזה כדאי – המאמץ הרגשי והקוגינטיבי בהשגת הסכמה מתגמל מאד, הוא מאפשר לנו לפתור את הסכסוך והוא מונע את המחירים הגבוהים של מאבק קשה.
