יואב ויעל החליטו להתגרש בגישור. בפגישת הגישור הראשונה סיפר יואב שיעל "הורידה עליו פצצה" ושהוא בכלל לא רוצה להתגרש. הוא תאר את תרומתו הרבה למשפחה במשך כל השנים, פרט בעיות באופי ובהתנהגות של יעל והאשים אותה בהרס המשפחה. לדבריו, אם יעל רוצה לעזוב הוא לא יכול למנוע זאת ממנה, אבל היא תשלם על כך ותשאיר לו את כל הרכוש. יעל התפרצה לדבריו פעמים רבות וסתרה אותם, כשסיים אמרה לו "אתה מדבר שטויות". בתגובה, נפנף יואב בידיו ואמר "את לא מבינה כלום".
תקשורת אסרטיבית היא האופן בו האדם מבטא את עצמו כך שהוא יישמע על ידי האחרים מבלי להיות כוחני או חסר רגישות. תקשורת אסרטיביות איננה וכחנות ושתלטנות, אלא היכולת להקשיב ברוגע ובנינוחות לאחר. האם יעל ויואב דיברו בצורה אסרטיבית? נראה שלא – שניהם לא הקשיבו לצרכים ולרצונות של השני ושניהם לא הצליחו לגרום לשני להקשיב להם באמת.
תקשורת אסרטיבית קשורה להרגשה של בטחון עצמי – אני מספיק חזק ויודע לדאוג לעצמי ולכן יכול להקשיב לאחר מבלי לפחד ולהתגונן.
היכולת להגיע להסכמה בנושאים קשים קשורה להרגשה (חלקית, לפחות) של בטחון עצמי. מי שמרגיש חלש וחסר ערך יתקשה להגיע להסכמה כי החולשה גורמת, פעמים רבות, להתגוננות והקשחת עמדות שלא מאפשרים להגיע להסכמה.
לעומת זאת, תקשורת אסרטיביות ובטחון עצמי מאפשרים לבחון את המציאות כפי שהיא, לשקול את החלופות השונות ולבחור מביניהן את האפשרות הטובה ביותר הקיימת, גם אם אינה האפשרות האידיאלית.
מי שמרגיש חלש – מפחד מפני המחירים הכרוכים בבחירת האפשרות הטובה (אך הלא מושלמת) שהוצעה לו ועלול לאבד אותה. מי שמרגיש חזק ומאמין בעצמו, יכול לזהות את האפשרות הטובה ולבחור בה.
אחת הטכניקות לתקשורת אסרטיבית נקראת "מסרי אני" שבהם הדובר:
מתאר מה הוא מרגיש לגבי ההתנהגות של השני (במקום להאשים את השני).
מתרכז בעצמו (ולא בתאור הפגמים של השני).
מדווח מה הוא מרגיש (בלי להאשים את השני או לשפוט אותו).
דיבור "במסרי אני" נעשה בתבנית קבועה:
אני מרגיש/ה ____________________________
כשאת/ה _______________________________
מפני ש_________________________________
יעזור לי אם _____________________________
אם יואב היה מדבר ב"מסרי אני" הוא היה יכול להגיד למשל: "יעל אני מרגיש נורא מאז ההודעה שלך כי אני לא רוצה להתגרש ומרגיש שהפרידה הזו הורסת אותי. היה עוזר לי אם הייתי מרגיש שאת מבינה מה עשית לי ואני מצפה שתקחי אחריות שתתבטא גם בחלוקת הרכוש."
ויעל הייתה יכולה לענות: "אני מבינה שההחלטה שלי פוגעת בך ואני באמת מצטערת על כך, אבל אני לא יכולה להמשיך יותר בחיים המשותפים שלנו כי אני מרגישה שאין בהם יותר טעם. אני לא חושבת שמגיע לי עונש על ההחלטה שלי אבל יעזור לי אם תסביר למה אתה מתכוון."
בשיחה ב"מסרי אני" בני הזוג לא הביעו יותר הסכמה מאשר בשיחה הראשונה, למעשה יש להם עדיין דרך ארוכה עד שיגיעו להסכמה. אבל בהבדל מהשיחה הראשונה, הפעם הם לא פגעו זה בזה והצליחו להקשיב האחד לשני ובכך הגדילו את הסיכויים להגיע להסכמה.
תקשורת אסרטיבית לבטחון עצמי והרגשת כוח והבעיה היא שכמעט כל מי שנמצא בהליך גירושים מרגיש חלש במידה מסוימת. אפשר להתמודד עם תחושת החולשה ולהגביר את הבטחון העצמי בדרכים שונות כמו טיפול, תמיכה של חברים או משפחה, קבלת יעוץ מקצועי בתחומי המחלוקת ועוד.
