אם התיישבתם פעם על כסא מתנדנד וקמתם ממנו בבהלה, מפחד שהוא יתרסק יחד איתכם, כנראה שהצלחתם להציל את עצמכם מנפילה בזכות רגש הפחד. זהו התפקיד החיובי של הרגשות – הם מזהירים אותנו מפני סכנה במהירות רבה. אילו היינו מפעילים חשיבה רציונלית, לגבי יכולתו של הכסא לשאת אותנו, היינו צריכים לעבור תהליך ארוך של לימוד נתונים רבים כמו חוזק הכיסא, יציבותו ביחס למשקל שלנו ועוד, עד שהיינו מגיעים למסקנה שלא כדאי לשבת עליו (ובינתיים מתרסקים עם הכסא), מסקנה שהרגש הגיע אליה בשניה אחת.
כך מסמנים לנו הרגשות, במהירות רבה, להיזהר מפני החלטה לאשקולה, השפלה או התעלמות מצרכים החשובים לנו. לכן חשוב להקשיב לרגשות. מצד שני, לרגשות יש גם תפקיד שלילי, כאשר הם מציפים אותנו באופן שפוגע ביכולת שלנו לקבל החלטות, למשל השתלטות של זעם הגורמת לתגובה אגרסיבית או אלימה.
נהוג להאמין כי מי שחושב באופן רציונלי יכול להגיע להחלטות ולהסכמות שקולות. אבל, מחקרים גילו כי המחשבה הרציונלית לא מספיקה – מה שמעכב אותנו מלקבל החלטות קשות הוא לא המנגנון הרציונלי אלא דווקא המנגנון הרגשי: כשאנחנו לא מצליחים לקבל החלטה גם לאחר שבדקנו כל מה שצריך, למדנו את כל העובדות וניתחנו את כל ההשלכות, הסיבה לכך היא רגשית.
שליטה ברגשות (ולא התעלמות מהם) מאפשרת לנו להגיע להחלטות שקולות ולהסכמות. אבל השליטה ברגשות בכלל ובכעס בפרט אינה משימה קלה.
איך עושים זאת?
מבין הטכניקות הרבות ודרכי הטיפול השונות הקיימות בחרתי להתמקד בכמה שיטות פשוטות:
- התמקדות והדמייה – בזמן של כעס או אובדן שליטה נסו לדמיין לעצמכם תמונה יפה שגורמת לכם להרגשה טובה. נסו לתאר ולהתרכז בתמונה היפה שבדמיונכם, עם כל הפרטים והצבעים שבה. מכוון שאנחנו לא מסוגלים לחשוב על יותר מדבר אחד באותו הזמן, הרי שכאשר אנחנו מתרכזים בתמונה היפה שבדמיוננו אנחנו "שוכחים" את הכעס או הרגש האחר שהציף אותנו וחושבים רק על תמונה הנעימה.
- תנועה – כל מי שהרגיש פעם מדוכדך ויצא להליכה מהירה שבסופה הרגיש שחרור והקלה יודע מנסיונו כי פעילות גופנית משפיעה לטובה על הרגשות שלנו. לא תמיד אפשר לצאת באמצע דיון קשה לריצה או הליכה אבל כמעט תמיד אפשר לקום, לפסוע כמה צעדים, להכין שתייה, או להתמתח.
- הומור – כשהמצב ממש גרוע ואנחנו מרגישים עלובים, מגוחכים, או שאיבדנו שליטה, ההומר יכול להציל אותנו. במקום להתמודד עם מצב שאנחנו לא מבינים (לפחות באותו הרגע), עדיף לקחת פסק זמן מהמאבק ולהשתמש בהומור.
- מודעות – ניתן לעמעם במידה רבה את ההצפה הרגשית ולהפחית את השפעתה באמצעות מודעות אליה.
