בארוחת הערב הודיעה יעל ליואב, אחרי שנים של יחסים קשים וטיפולים זוגיים שונים, שהחליטה להתגרש ממנו. יואב ההמום לא הבין מה קרה ליעל ולמה החליטה, בלי שום סיבה הגיונית, להרוס את הכל ולהתגרש. הוא התייעץ עם עו"ד שהמליץ לו לתבוע את יעל בבית המשפט. יעל הציעה שיסדירו את הגירושים בגישור, אבל ליואב קשה להאמין שיצליחו להגיע להסכמות. האם יש להם סיכוי?
אחד המפתחות לגישור מוצלח הוא היכולת של בני הזוג לדבר בשפה גישורית, כלומר לדבר על הצרכים שלהם ולהתמקד בקבלת החלטות והסכמות (במקום בהאשמות והצטדקויות). אם אתם אומרים לעצמכם עכשיו "נו באמת, אם היינו יכולים לדבר בשפה גישורית לא היינו מתגרשים", כדאי לכם לא להתייאש – הבשורה הטובה היא שבני זוג יכולים ללמוד את השפה הגישורית גם בתקופות קשות וסוערות.
כולנו מורגלים ב"שפות" דיבור שונות ובמעברים תכופים ביניהן, למשל הורה שמדבר עם ילדיו מתאים את השפה שלו לרמת ההבנה שלהם, מתעניין בצרכים ובריבים (הילדותיים) שלהם וקובע להם גבולות (הוריים). שעה קודם, אותו הורה, נניח שהוא רואה חשבון, היה בעבודה שם הוא דיבר בשפה מקצועית של רואה חשבון עם הקולגות והלקוחות, התעמק בדוחות כספיים ופתר בעיות מקצועיות. כמה שעות מאוחר יותר, בהנחה שהוא חובב כדורגל, הוא מתפנה לצפות בטלויזיה במשחק של הקבוצה האהודה עליו. עכשיו הוא מתנהג ומדבר כמו אוהד כדרוגל. נניח שבאמצע המשחק יקרא לו אחד הילדים ויבקש את עזרתו, או שיתקשרו אליו מהעבודה – בשני המקרים הוא ייפרד לזמן מסוים מהשפה של אוהד הכדורגל ויחזור לדבר כהורה, או כאיש מקצוע. האדם נשאר אותו אדם, מה שהשתנה בכל אחד מהמצבים הוא המיקוד שלו – בילדים, בעבודה, או בכדורגל. כך גם אפשר להתמקד בשפה הגישורית כאשר צריך לקבל החלטות משותפות.
אפשר ללמוד ולשכלל את השפה הגישורית תוך שימוש בכמה יכולות אנושיות כמו תקשורת אסרטיבית, אמפתיה, שליטה ברגשות, שיתוף פעולה ומציאת האיזון ביניהם.
בכתבות הבאות, אתייחס למרכיבים השונים של השפה הגישורית וכיצד ניתן לפתח אותם.
